מעגל הקווינטותמפה אינטראקטיבית של כל הסולמות והאקורדים

1. הכירו את שתי הטבעות. בטבעת החיצונית 12 סולמות המז׳ור, ובטבעת הפנימית המינור המקביל של כל אחד מהם – Am מתחת ל־C, ‏Em מתחת ל־G וכן הלאה.
2. לחצו על סולם. יופיעו סימני המפתח שלו – כמה דיאזים או במולים יש בו ואילו בדיוק – ותווי הסולם לפי הסדר.
3. ראו את האקורדים על המעגל. שבעת האקורדים של הסולם מסומנים על המעגל עצמו עם הספרות הרומיות שלהם: I ii iii IV V vi vii°. שימו לב שהם תמיד מתקבצים באותו אזור.
4. השמיעו כל אקורד. לחצו על אקורד כדי לשמוע אותו, והשוו בין הצבע הבהיר של המז׳ורים, הרך של המינורים והמתוח של המוקטן.
5. השמיעו את הסולם. כפתור הסולם מנגן אותו עולה, תו אחרי תו, כדי שתוכלו לשיר או לנגן איתו.
6. נגנו את המהלך I–V–vi–IV. המהלך הנפוץ ביותר בפופ מוכן לנגינה בכל סולם שתבחרו. החליפו סולם ושמעו איך אותו מהלך עובר גובה בלי לשנות אופי.

מה הכלי מראה בכל לחיצה

• סימני מפתח מלאים. המספר וגם הרשימה עצמה, לפי הסדר שבו הם נכתבים בחמשה: F♯ C♯ G♯… או B♭ E♭ A♭…
• המינור או המז׳ור המקביל. לכל סולם מוצג בן הזוג שלו – אותם תווים בדיוק, מרכז כובד אחר.
• הרמוניה במבט אחד. האקורדים המסומנים על המעגל מראים בבת אחת את מה שבספר לוקח עמוד שלם להסביר: אילו אקורדים ״שייכים״ לסולם ואיפה הם יושבים ביחס זה לזה.

כתיבת שירים: פרוסה אחת של המעגל

כשאתם כותבים שיר ומחפשים את האקורד הבא, התשובה כמעט תמיד נמצאת בפרוסה של הסולם. אלה המהלכים שכדאי להכיר בעל פה, כאן ב־C:

• I–V–vi–IV (‏C–G–Am–F). המהלך של ״Let It Be״ של הביטלס, ״Someone Like You״ של אדל ו״Don’t Stop Believin’״ של ג׳רני – כל אחד בסולם אחר, אותן ספרות.
• vi–IV–I–V (‏Am–F–C–G). אותם ארבעה אקורדים, מתחילים מהמינור ונשמעים כהים ודרמטיים יותר. ״Zombie״ של הקרנבריז בנוי עליו, בסולם G.
• ii–V–I (‏Dm–G–C). שני צעדים נגד כיוון השעון במעגל אל הטוניקה – המהלך שמניע את רוב הג׳אז, ובגרסת Dm7–G7–Cmaj7 גם הרבה ניאו־סול ו־R&B.
• I–♭VII–IV (‏C–B♭–F). B♭ ״מושאל״ מחוץ לסולם – צעד אחד מעבר ל־IV, נגד כיוון השעון – וזה הצליל של הרוק הקלאסי: הקודה של ״Hey Jude״, הבית של ״Sweet Child O’ Mine״.

מי שכותב את השיר הראשון שלו יכול להתחיל מאחד המהלכים האלה ומשם לבנות מלודיה ומבנה – זה בדיוק מה שמתואר במדריך לכתיבת שיר ראשון. ורוצים עוד רעיונות? מחולל מהלכי האקורדים שלנו מציג עשרות מהלכים לפי סגנון ובכל סולם.

מודולציה: לאן הכי קל לעבור

הסולמות ״הקרובים״ לכל סולם הם השכנים שלו במעגל, יחד עם המינורים המקבילים שלהם. ל־C מז׳ור: ‏G, ‏F, ‏Am, ‏Em ו־Dm. המעבר אליהם חלק כי רוב האקורדים משותפים. השיטה הקלאסית היא אקורד ציר – אקורד ששייך לשני הסולמות: Am הוא vi ב־C וגם ii ב־G. נגנו C–Am, המשיכו ל־D7 (הדומיננטה של G) ונחתו על G – והמודולציה עברה בלי שאף אחד הרגיש מכה.

ההפך הוא ״מודולציית נהג המשאית״: הרמה של כל השיר בחצי טון לפזמון האחרון, כמו ב״Man in the Mirror״ של מייקל ג׳קסון (מ־G ל־A♭). G ו־A♭ רחוקים חמישה צעדים במעגל, כמעט בלי תווים משותפים – ולכן זה נשמע כמו זריקה של אנרגיה ולא כמו מעבר חלק. שתי הגישות לגיטימיות; המעגל מראה לכם מראש איזו מהן אתם בוחרים.

אימפרוביזציה: אילו תווים עובדים

• שבע משבצות רצופות = סולם. F C G D A E B הם בדיוק תווי C מז׳ור. כל שבע משבצות צמודות במעגל יוצרות סולם מז׳ור.
• חמש משבצות רצופות = פנטטוני. C G D A E הם C D E G A – הפנטטוני של C מז׳ור, שהוא גם הפנטטוני של A מינור. זו הסיבה שהסולם הזה ״לא טועה״ אף פעם על מהלך בסולם.
• מז׳ור ומינור מקביל – אותם תווים. על מהלך ב־C אפשר לאלתר עם A מינור פנטטוני. מה שמשתנה הוא על איזה תו אתם נוחתים: C נותן תחושת בית, A נותן צבע מינורי.

טעויות נפוצות

• לבלבל בין ״כמה סימנים״ ל״אילו״. לא מספיק לדעת שב־A יש שלושה דיאזים – צריך לדעת שהם F♯, ‏C♯ ו־G♯. סדר הדיאזים פותר את זה תמיד.
• לקבוע סולם רק לפי סימני המפתח. סימן של דיאז אחד יכול להיות G מז׳ור או E מינור. בדקו על איזה אקורד השיר נחת ואיפה המלודיה מרגישה בבית.
• לשכוח את המוקטן. vii° הוא אקורד אמיתי בסולם, ובפופ הוא מופיע פחות – אבל כשהוא מופיע, הוא כמעט תמיד מוביל ל־I.
• לחשוב שגיטריסטים לא צריכים את זה. דווקא להם זה קריטי: הסולמות הנוחים לאקורדים פתוחים – C, ‏G, ‏D, ‏A ו־E – יושבים ברצף במעגל, וזה מסביר למה כל כך הרבה שירים כתובים בהם. תלמידי שיעורי גיטרה שמבינים את המעגל מוצאים קאפו, מעברים וסולואים הרבה יותר מהר. ועל הגיטרה, מילון האקורדים מראה איך לנגן כל אחד מהאקורדים שהמעגל מציג.