ג׳ימי הנדריקס בגיטרה: האגודל, הריתם והסולו – מדריך תרגול

תשמעו את הפתיחה של Little Wing ותנסו להחליט: זה ליווי או סולו? התשובה היא שניהם. ג׳ימי הנדריקס לא חילק את הגיטרה ל״אקורדים״ ול״תווים״. הוא ניגן אקורד, קישט אותו בשני תווים מהפנטטוניקה, החליק ל־double stop, חזר לבס עם האגודל – והכול בתוך אותה תנועה של היד. מי שמנסה ללמוד את זה רק מהסולואים הרועשים מפספס את העיקר: הגאונות של הנדריקס מתחילה דווקא בריתם.

המדריך הזה נכתב בשביל תלמידי תיכון מנווה אביבים שכבר מנגנים כמה אקורדים ורוצים להישמע כמו גיטריסטים אמיתיים, ובשביל מבוגרים מרמת אביב הירוקה ומאפקה צפון שגדלו על התקליטים האלה וחוזרים לגיטרה. בשיעורי גיטרה בצפון תל אביב שלנו, הסגנון של הנדריקס הוא אחת הדרכים הכי טובות לחבר בין אקורדים לסולו – ונפרק אותו כאן לתרגילים שאפשר להתחיל כבר היום.

מי היה הנדריקס בתור גיטריסט – ולמה כדאי ללמוד אותו גם היום

ג׳ימי הנדריקס הקליט את רוב המוזיקה שלו בתוך ארבע שנים בלבד, בין 1966 ל־1970, עם The Jimi Hendrix Experience (נואל רדינג בבס ומיץ׳ מיצ׳ל בתופים) ואחר כך עם Band of Gypsys. לפני כן הוא עבד שנים כגיטריסט ליווי בלהקות R&B וסול, ושם הוא ספג את סגנון הריתם של נגנים כמו קרטיס מייפילד: אקורדים קטנים על המיתרים העליונים, מלאים בקישוטים.

בגלל זה, הסגנון שלו הוא שילוב של שלושה עולמות:

• ריתם של סול ו־R&B – אקורדים חלקיים, hammer-on ו־slide בתוך האקורד.
• בלוז – סולם פנטטוני מינורי, בנדים עמוקים וויברטו רחב.
• צליל ואפקטים – הגברה חזקה, פאז, וואו־וואו ופידבק שהפכו לחלק מהשפה.

לתלמיד של היום זה אומר דבר פשוט: הנדריקס מלמד אתכם לנגן לבד בצורה שנשמעת מלאה. בהרכב של שלושה נגנים בלבד – גיטרה, בס ותופים – לא היה פסנתר שימלא את החורים, והגיטרה הייתה צריכה להיות גם הליווי וגם הקול המוביל.

הציוד ושרשרת הסאונד: מה ידוע באמת

יש הרבה מיתוסים סביב הציוד של הנדריקס, אז נישאר עם מה שמתועד היטב:

עוד פרט חשוב: הנדריקס כיוון לעיתים קרובות את הגיטרה חצי טון למטה (Eb). אם אתם מנגנים יחד עם הקלטה ונשמעים ״לא נכון״, זו כנראה הסיבה. ומה שהכי חשוב לזכור: חלק עצום מהצליל שלו יצא מהידיים, לא מהפדלים. גיטריסט שמנגן את התרגילים שלמטה בצליל נקי לגמרי עדיין יישמע ״הנדריקסי״.

טכניקה 1: האגודל מעל הצוואר

הנדריקס היה ידוע בכך שהוא לחץ את תו הבס על מיתר מי הנמוך עם האגודל, שעוטף את הצוואר מלמעלה. זה משחרר את ארבע האצבעות לנגן קישוטים על המיתרים העליונים בזמן שהבס ממשיך לצלצל. בעיני מורים קלאסיים זו ״טעות״; ברוק, בבלוז ובסול זו טכניקה לגיטימית לחלוטין.

תרגיל: G עם אגודל וקישוטים

1. אגודל על מיתר מי נמוך, סריג 3 (תו G).
2. קמיצה על מיתר רה, סריג 5 (גם G, אוקטבה למעלה).
3. אמה על מיתר סול, סריג 4, ומורה על מיתר סי, סריג 3 – יחד הם יוצרים אקורד G מלא וקטן.
4. עכשיו, בלי להזיז את האגודל, נגנו hammer-on על מיתר סי מסריג 3 ל־5, ואחר כך slide קטן על מיתר סול מסריג 2 ל־4.

התחילו ב־60 BPM, פריטה אחת לכל פעמה, ורק אחרי שהאקורד והקישוט נשמעים נקי עלו ל־70 ול־80. אם האגודל לא מגיע – זה בסדר. אפשר לוותר על הבס בהתחלה ולנגן רק את המיתרים העליונים. מי שהיד שלו קטנה יכול להיעזר בצורת ברה רגילה; אם אקורדי ברה עדיין מאתגרים אתכם, יש לנו מדריך מלא לאקורדי ברה ולאקורד F.

טכניקה 2: ריתם עם קישוטים – הלב של הסגנון

זה החלק שרוב הגיטריסטים מדלגים עליו, והוא החשוב ביותר. בשירים כמו Little Wing, The Wind Cries Mary ו־Castles Made of Sand, הנדריקס לא ״פורט אקורדים״. הוא מנגן צורה של אקורד ומוסיף לה תווים מהסולם הפנטטוני שמסביב.

תרגיל: sus2 ו־sus4 על אקורד D

• נגנו D פתוח (xx0232).
• הרימו את האמה ממיתר מי הגבוה: קיבלתם Dsus2 (xx0230). החזירו אותה ב־hammer-on.
• הוסיפו את הזרת על מיתר מי הגבוה, סריג 3: Dsus4 (xx0233). הרימו אותה ב־pull-off.
• שלבו: D – sus2 – D – sus4 – D, בשמיניות, 70 BPM.

אותו רעיון עובד על A, על C ועל G. המטרה היא שהקישוטים יגיעו מתוך האקורד, בלי לעזוב אותו. כשזה יושב, נסו להחליף אקורדים תוך כדי – בדיוק המקום שבו מורה לגיטרה פרטי חוסך זמן רב, כי הוא רואה מיד אם האצבעות ״קופצות״ מהצוואר או שהיד נשארת קרובה לסריגים.

תרגיל: double stops על מיתרי סול וסי

הנדריקס השתמש הרבה בזוגות תווים שמחליקים יחד. בסולם מי מינור פנטטוני, נגנו את מיתרי סול וסי יחד בסריגים 2–3, 4–5 ו־7–8, והחליקו ביניהם. נגנו את הזוגות ברבעים ב־70 BPM, ואחר כך הכניסו ביניהם אקורד Em פתוח. זה הצליל של ״ריתם שהופך לסולו״.

טכניקה 3: אקורד הנדריקס – 7#9

האקורד E7#9 קיבל את הכינוי ״אקורד הנדריקס״ בגלל Purple Haze ו־Foxy Lady. הוא משלב טרצה גדולה (שנשמעת מז׳ורית) עם ״נונה מוגבהת״ שנשמעת כמו טרצה קטנה – והמתח בין השתיים הוא בדיוק הבלוז.

• האצבעות: מי נמוך פתוח, אמה על מיתר לה בסריג 7, מורה על מיתר רה בסריג 6, קמיצה על מיתר סול בסריג 7, זרת על מיתר סי בסריג 8. מיתר מי הגבוה מושתק.
• ברישום טאבים: 0-7-6-7-8-x.
• תרגיל: נגנו את האקורד בפריטות קצרות ומושתקות ב־80 BPM, ואז הזיזו את אותה צורה (בלי המי הפתוח) לסריגים אחרים.

אפשר לחפש צורות נוספות של אקורדי 7 ו־9 במילון האקורדים לגיטרה באתר.

טכניקה 4: סולו עם פנטטוניקה, בנדים וויברטו

הסולואים של הנדריקס בנויים בעיקר על הסולם הפנטטוני המינורי, עם תוספות מהבלוז. מה שהופך אותם למיוחדים הוא האופן שבו התווים מנוגנים: בנדים עמוקים, ויברטו רחב, וחזרה מהירה לריתם. אם אתם רוצים להעמיק בבנדים ובויברטו עצמם, כתבנו על זה מדריך נפרד: בנדים וויברטו – מה לומדים מבי.בי. קינג וקלפטון.

• עבדו בתבנית הראשונה של מי מינור פנטטוני (סריגים 12–15, או 0–3).
• בנד של טון שלם על מיתר סול, סריג 14 – בדקו שהוא מגיע לגובה של סריג 16.
• נגנו ביטוי של ארבעה תווים, חזרו לאקורד Em לשתי פעמות, וחוזר חלילה. זה האימון החשוב ביותר: לנגן סולו בלי לאבד את הריתם.

מי שמנגן בלהקה ירגיש את זה מיד: בהרכב של שלושה, הגיטרה אף פעם לא ״נעלמת״. אפשר לתרגל את זה עם טראקים לג׳אמינג ולאילתור של בית הספר, שם יש בלוז ורוק בכמה טמפואים.

טעויות נפוצות כשמנסים לנגן כמו הנדריקס

• להתחיל מהפאז והווליום. עם הרבה דיסטורשן כל טעות נבלעת. תרגלו קודם בצליל נקי – ורק כשהקישוטים נשמעים טוב, הוסיפו גיין.
• לנגן מהר מדי. הקישוטים של הנדריקס נשמעים מהירים, אבל הם יושבים על גרוב רגוע. עבדו עם מטרונום ובטמפו נמוך.
• להזניח את הריתם. רוב הזמן בשיר הוא ליווי. מי שלומד רק סולואים יתקשה לנגן שיר שלם.
• אגודל בכוח. אם האגודל כואב או שפרק כף היד מתקפל בחדות, חזרו לצורה רגילה. הטכניקה צריכה להיות נוחה.
• להתעלם מהכיוון. כשמנגנים עם ההקלטות, כוונו חצי טון למטה או השתמשו בגרסה מותאמת.

מה להאזין: שירים שכדאי ללמוד מהם

תוכנית תרגול ל־4 שבועות

אחרי שהסגנון של הנדריקס יושב ביד, שווה להכיר גם גישה הפוכה – פחות קישוטים ויותר אוויר. זו בדיוק הנקודה שבה אנחנו ממשיכים עם גיטרת הפאנק של נייל רוג׳רס, שגם היא נולדה מאותו עולם של R&B.

ללמוד את הסגנון של הנדריקס בצפון תל אביב

ברוקסטאר – בית הספר למוזיקה ברמת אביב ג׳ – אנחנו מלמדים את הסגנון של הנדריקס כמו שהוא באמת עובד: מתוך שירים. מתחילים מאקורדים עם קישוטים, עוברים לאגודל ול־double stops, ורק אז בונים סולו. התלמידים שלנו מגיעים מרמת אביב החדשה, מאזורי חן ומכל צפון תל אביב, ובהם לא מעט נוער שרוצה לנגן בלהקה. מי שרוצה להבין לעומק איך הגיטרה, הבס והתופים עבדו יחד בטריו של הנדריקס, יכול להמשיך לעבודה בהרכבים ולהקות של בית הספר.

שאלות נפוצות

אפשר ללמוד את הסגנון של הנדריקס בתור מתחילים?

כן, בחלקים. sus2 ו־sus4 על אקורדים פתוחים מתאימים כבר אחרי כמה חודשים של נגינה. הטכניקה של האגודל, הבנדים והסולואים המהירים מגיעים בשלב מאוחר יותר.

אני חייב סטרטוקסטר כדי להישמע כמו הנדריקס?

לא. סטרט עוזר להגיע לצליל הדומה, אבל הקישוטים, הפריטה והוויברטו עובדים על כל גיטרה, כולל אקוסטית.

האגודל שלי לא מגיע למיתר מי הנמוך. מה עושים?

זה תלוי במבנה היד ובצוואר של הגיטרה. אפשר לנגן רק את המיתרים העליונים או להשתמש בצורת ברה. התוצאה המוזיקלית כמעט זהה.

כמה זמן לוקח לנגן Little Wing?

זה משתנה מאוד מתלמיד לתלמיד. גרסה פשוטה של הפתיחה אפשרית לגיטריסט ברמה בינונית אחרי כמה שבועות של תרגול קבוע. הגרסה המלאה, עם כל הקישוטים, דורשת זמן ארוך יותר.

איפה לומדים גיטרה חשמלית בצפון תל אביב?

בבית הספר למוזיקה של רוקסטאר ברמת אביב ג׳, במרחק נסיעה קצרה מנווה אביבים, מרמת אביב הירוקה, מאפקה צפון ומאזורי חן. יש גם שיעורים בבית דרך Rockstar Home, בכפוף לזמינות המורים באזור. אפשר לקרוא עוד על לימודי מוזיקה ברמת אביב הירוקה, או לקבוע שיעור היכרות בגיטרה חשמלית ללא התחייבות.

קראו גם: אפקטים לגיטרה: 6 האפקטים שכל גיטריסט צריך להכיר

שיעורי גיטרה · כל השיעורים · יצירת קשר · קבעו שיעור היכרות ללא התחייבות