איך לנגן קאט לדבר הבא בגיטרה: אקורדים, מקצב וטיפים

״קאט לדבר הבא״ של נדב חנציס עלה השבוע שישה מקומות והגיע למקום הראשון במצעד השבועי של ספוטיפיי בישראל, אחרי שבועיים בלבד במצעד. לגיטריסטים יש כאן מתנה נדירה: שלושה אקורדים, לופ אחד שנושא את כל השיר, ותבנית פריטה אחת שמלווה אותו מההתחלה ועד הסוף. מי שמנגן את הלופ הזה נקי ובגרוב – מנגן את השיר. המדריך מסדר לכם את אקורדים קאט לדבר הבא, את ההיגיון ההרמוני שמאחוריהם, את הפריטה ואת הגרסה הקלה, צעד אחר צעד.

בשורה אחת: השיר בסי מינור (B minor), במשקל 4/4, בלי קאפו, עם האקורדים G, A ו־Bm בלבד. זה שיר מושלם לשלב שבו האקורדים הפתוחים כבר יושבים ומגיע הזמן לברה הראשון, ובדיוק עם השלב הזה אנחנו עובדים בשיעורי גיטרה בצפון תל אביב, עם תלמידי תיכון ומבוגרים מרמת אביב ג׳, מנווה אביבים ומרמת אביב הירוקה.

אקורדים קאט לדבר הבא: כרטיס השיר

אפשר לפתוח את השיר גם במנתח השירים של רוקסטאר, שם האקורדים והמבנה מוצגים יחד, ולנגן איתו תוך כדי קריאה.

האקורדים ואיך מנגנים אותם

שלושת האקורדים לקוחים מסולם סי מינור הטבעי: B, C#, D, E, F#, G, A. האקורד Bm הוא הבית, הטוניקה (i). G הוא הדרגה השישית (VI), ו־A הוא השביעית (VII). שימו לב לפרט שקובע את הצבע: A כאן הוא A רגיל, בלי הצליל A# שהיה מושך בכוח אל B. לכן הנחיתה על Bm לא דרמטית אלא רכה וטבעית – הבס פשוט עולה G, A, B בצעדים של טון שלם, ואנחנו בבית.

יש גם סיבה שהמעבר מ־G ל־Bm נשמע כל כך חלק: ב־G יש את הצלילים G, B ו־D, וב־Bm יש B, D ו־F#. שני צלילים משותפים. ה־A שבאמצע הוא היחיד ששונה מהשניים, ולכן הוא הציר של הלופ – הוא מופיע פעמיים בכל סיבוב, פעם בדרך למעלה אל Bm ופעם בדרך חזרה אל G.

הצורות על הצוואר

• G – 320003: אצבע שנייה על מיתר E הנמוך בסריג 3, ראשונה על מיתר A בסריג 2, שלישית (או רביעית) על מיתר E הגבוה בסריג 3.
• A – x02220: שלוש אצבעות בסריג 2 על המיתרים D, G ו־B. מיתר E הנמוך לא מנוגן.
• Bm – x24432: ברה של האצבע הראשונה בסריג 2 מהמיתר A ועד E הגבוה, אצבע שלישית על D בסריג 4, רביעית על G בסריג 4, שנייה על B בסריג 3. מיתר E הנמוך לא מנוגן.

המעבר הקשה: A ל־Bm

המעבר הזה חוזר פעמיים בכל סיבוב (A ל־Bm ו־Bm ל־A), כך שהוא גם הקשה וגם החשוב ביותר בשיר. החדשות הטובות: שני האקורדים יושבים סביב סריג 2. ב־A שלוש אצבעות לוחצות בסריג 2; ב־Bm האצבע הראשונה משתטחת לאורך אותו סריג, ושלוש האצבעות האחרות נוחתות מעליה בסריגים 3 ו־4. תחשבו על זה כעל תנועה אחת: היד לא קופצת, היא רק ״נפתחת״ למעלה בצוואר.

תרגיל ממוקד: דקה אחת רק של A ו־Bm לסירוגין, ארבע נקישות לכל אקורד במטרונום, וספירה כמה מעברים נקיים הצלחתם – כאלה שכל המיתרים בהם מצלצלים בזמן. רשמו את המספר ונסו לשפר אותו כל יום. אם הברה עצמו עוד לא יושב, המדריך שלנו לאקורדי ברה בגיטרה מסביר איך בונים כוח ולחץ נכון, ומילון האקורדים לגיטרה מראה את Bm בכמה מיקומים.

G ל־A: המעבר השני

המעבר מ־G ל־A פשוט יותר, אבל כאן נתקעים הרבה מתחילים כי אף אצבע לא נשארת במקום. טיפ שעובד: אצבע ראשונה של G יושבת בסריג 2 על מיתר A, ובאקורד A האצבעות נוחתות גם הן בסריג 2. תנו לאצבע הראשונה להוביל ולנחות ראשונה, והשאר יבואו אחריה. העקרונות הכלליים של מעברים מהירים מפורטים במדריך למעברי אקורדים בגיטרה.

מבנה השיר: לופ אחד לכל אורך הדרך

שני מקורות האקורדים שבדקנו, כל אחד בתעתיק נפרד, מסכימים על אותה תמונה: לופ אחד – G, A, Bm, A – נושא את הפזמון, הבתים, הקדם־פזמון והסיום. אחד מהם מוסיף Em בשני רגעים בודדים, בפזמון הפותח ולקראת סוף השיר, במקום שבו השני כותב A. זו קריאה של מקור אחד בלבד, ולכן היא לא בתרשים; אם האוזן שלכם שומעת אותה בהקלטה, Em הוא צורה פתוחה פשוטה (022000) והוא שייך לאותו סולם (iv).

הפזמון והבתים: VI–VII–i–VII

הלופ עולה G, A ונוחת על Bm, ואז A מחזיר אותו אחורה אל G. הוא לא נעצר אף פעם: הנחיתה על Bm היא רגע של מנוחה, וה־A שאחריה פותח מחדש את המתח. זה מה שנותן לשיר את התחושה של תנועה קדימה, בלי סוף ברור. השיר פותח ישר בפזמון, כך שאת הלופ שומעים כבר מהשנייה הראשונה.

הקדם־פזמון: אותם אקורדים, פחות החלפות

בקדם־פזמון האקורדים לא משתנים, אבל הם מתחלפים לאט יותר: אקורד אחד לכל שורה, לפי המקורות. זה הרגע לפתוח את היד, לנגן פחות מכות ולתת לכל אקורד לצלצל. ההאטה ההרמונית הזאת היא מה שבונה ציפייה, וכשהפזמון חוזר בקצב ההחלפות המלא, הוא נשמע מלא ונמרץ יותר. את מספר התיבות המדויק לכל אקורד כדאי לבדוק מול ההקלטה עצמה.

איך בונים אנרגיה כשהאקורדים לא משתנים

כשכל השיר הוא אותו לופ, ההבדל בין החלקים נמצא בידיים שלכם. בבתים נגנו רך יותר, אפשר רק על ארבעת המיתרים הגבוהים. בקדם־פזמון מעט מכות ארוכות. בפזמון כל התבנית, כל המיתרים, ודגש ברור על 1. כך גיטרה אחת מספרת את הסיפור של השיר בלי לשנות אף אקורד.

הפריטה והגרוב

בשיר במשקל 4/4 סופרים ״1 ו 2 ו 3 ו 4 ו״ – שמונה חלקים בכל תיבה. התבנית שהמקורות מתארים היא D D U U D U, אחת התבניות השימושיות ביותר בגיטרה אקוסטית: למטה על 1, למטה על 2, למעלה על ה״ו״ של 2, ריק על 3, למעלה על ה״ו״ של 3, למטה על 4 ולמעלה על ה״ו״ האחרון.

הלב של התבנית הוא דווקא המכה החסרה על 3. היד הימנית ממשיכה לזוז למטה גם שם, רק עוברת מעל המיתרים בלי לגעת. בגלל החור הזה, המכה למעלה שבאה מיד אחריו נשמעת מודגשת ו״קופצת״, והתבנית מקבלת נדנוד שמזיז את השיר קדימה. זה גם מה שהופך אותה לנוחה להחלפות: ה״ו״ האחרון, המכה למעלה בסוף התיבה, הוא רגע קל יחסית להרים את יד שמאל ולהגיע לאקורד הבא.

הכלל החשוב: היד הימנית זזה כל הזמן – למטה על כל ספירה ולמעלה על כל ״ו״ – גם כשהיא לא פוגעת במיתרים. מי שעוצר את היד ברגעים הריקים מאבד את הזמן.

סולם הטמפו לתרגול

לא מצאנו מקור אמין לטמפו המדויק של השיר, ולכן לא נמציא מספר. מה שכן עושים: מודדים בעצמכם. שימו את השיר, הקישו עם הפעמה בכלי הטאפ טמפו וקבלו את ה־BPM של ההקלטה. את הדרך לשם עוברים במטרונום החינמי, בשלבים:

עברו שלב רק אחרי שלוש חזרות נקיות. בשיעור היכרות בגיטרה מורה שומע מיד אם ה״ו״ אחרי הריק נוחת בזמן או ממהר.

גרסה קלה יותר: Bm מקוצר או קאפו בסריג 7

האקורד היחיד שמקשה בשיר הוא Bm. יש שתי דרכים לעקוף אותו. הראשונה, שהמקורות עצמם מציעים: Bm מקוצר על ארבעת המיתרים הדקים, xx4432. האצבע הראשונה לוחצת רק את מיתר E הגבוה בסריג 2, בלי ברה מלא, ושלוש האחרות במקומן. הצליל דק יותר, אבל הוא אותו אקורד, והקצב נשאר יציב – וזה מה שחשוב.

הדרך השנייה: קאפו בסריג 7. הקאפו מגביה כל צורה בשבעה חצאי טון, וכך הצורות הפתוחות C, D ו־Em נשמעות בדיוק G, A ו־Bm – באותו סולם כמו בהקלטה, בלי ברה בכלל. הצליל גבוה ובהיר יותר, ומתאים במיוחד לנגינה יחד עם ההקלטה. את ההמרה אפשר לבדוק לבד במחשבון הטרנספוזיציה.

בגרסת הקאפו המעברים הם C ל־D ו־D ל־Em, מהמעברים הראשונים שכל גיטריסט לומד. מי שמתחיל כך יכול לעבור לגרסת הברה אחרי שהגרוב כבר יושב.

תוכנית תרגול ל־7 ימים

1. יום 1 (15 דקות): שלוש הצורות, כל אחת בנפרד. פרטו מיתר אחר מיתר ב־Bm ובדקו שכולם מצלצלים. אם לא – Bm מקוצר.
2. יום 2 (15 דקות): המעבר A ל־Bm וחזרה. דקה של מעברים, ספירה ורישום, ואז אותו דבר עם G ל־A.
3. יום 3 (15 דקות): התבנית לבד על Bm ב־60 BPM, עם יד ימין שלא עוצרת על 3.
4. יום 4 (15 דקות): הלופ המלא ב־70 BPM, תיבה לכל אקורד. ספרו בקול ״1 ו 2 ו״ בשני הסיבובים הראשונים.
5. יום 5 (20 דקות): 80 BPM, ואז הקדם־פזמון: אותם אקורדים, מכה אחת ארוכה לכל אקורד, ותנו להם לצלצל.
6. יום 6 (20 דקות): מדדו את טמפו ההקלטה בטאפ טמפו, ונגנו את הלופ מעט מתחתיו עם דינמיקה מלאה: בית רך, פזמון מלא.
7. יום 7 (20 דקות): נגינה עם ההקלטה מההתחלה ועד הסוף. הקליטו את עצמכם בטלפון ובדקו אם המעבר ל־Bm נוחת בזמן.

תלמיד מאזורי חן שחוזר מהאוניברסיטה בערב, או תלמידה מכוכב הצפון שמתרגלת אחרי שיעורי הבית, יגלו מהר שרבע שעה קבועה ביום עובדת טוב יותר משעתיים פעם בשבוע. היד זוכרת את הצורה של Bm מיום ליום, והזמן הקבוע הוא מה שמזיז את המספר בתרגיל הדקה.

טעויות נפוצות בשיר הזה

• להכות על 3. הריק על 3 הוא מה שנותן לתבנית את הנדנוד. מי שמוסיף שם מכה למטה מקבל פריטה ישרה ו״כבדה״, והשיר מאבד את התנועה שלו.
• לנגן את מיתר E הנמוך ב־Bm וב־A. בשני האקורדים הבס מתחיל על מיתר A. מכה על E הנמוך מוסיפה צליל שלא שייך לאקורד ומעכירה את הנחיתה על Bm. כוונו את המכה למטה ממיתר A.
• לנגן D מז׳ור כי ״הוא שם״. מי שקורא את השיר ברה מז׳ור עלול להוסיף אקורד D. בשני המקורות אין D בכלל, והוספה שלו מושכת את השיר לבית אחר ומוחקת את הצבע המינורי.
• לעצור את היד הימנית בכל החלפה. אם Bm מגיע באיחור, היד הימנית לא מחכה לו. עדיף מכה אחת עם מיתר עמום בזמן מאשר אקורד נקי שמגיע מאוחר.
• לנגן את הקדם־פזמון כמו את הפזמון. כשההחלפות מאטות, תבנית צפופה מוחקת את הבנייה. מעט מכות, אקורדים מצלצלים, ואז הפזמון נשמע גדול.

שאלות נפוצות

האם קאט לדבר הבא מתאים למתחילים?

כן, אם אתם כבר מכירים את G ואת A. עם Bm מקוצר או עם קאפו בסריג 7 זה אחד השירים הנוחים במצעד, ובלי קאפו זה שיר מצוין לברה הראשון שלכם, כי יש רק אחד.

השיר בסי מינור או ברה מז׳ור?

אותם צלילים משמשים את שני הסולמות, ולכן אפשר לקרוא את הלופ גם כ־IV–V–vi–V ברה מז׳ור. אבל המשפטים נוחתים על Bm ואין בשיר אקורד D, ולכן הקריאה הטבעית היא סי מינור. זו מסקנה מתוך האקורדים, לא נתון ממאגר רשמי.

מה הטמפו של השיר?

לא מצאנו מקור אמין לטמפו המדויק. הדרך הפשוטה היא למדוד בעצמכם עם כלי הטאפ טמפו תוך כדי האזנה, ולתרגל מתחת לטמפו הזה עד שהלופ יושב.

איך שרים ומנגנים את השיר יחד?

קודם הלופ צריך להיות אוטומטי, כך שהיד הימנית לא דורשת תשומת לב. אחר כך נגנו את הבית רך ושירו מעליו, ורק בסוף הוסיפו את הפזמון המלא. אם תרצו לעבוד על התיאום הזה בצורה מסודרת, בשיעורי פיתוח קול עושים בדיוק את זה.

יש שיעורי גיטרה ברמת אביב ג׳?

כן. בית הספר למוזיקה רוקסטאר נמצא ברמת אביב ג׳, וגם תלמידים מצוקי אביב ומהשכונות הסמוכות מגיעים אלינו בכמה דקות. יש גם שיעורים בבית התלמיד דרך רוקסטאר הום, בכפוף לזמינות מורים. פרטים נוספים בעמוד שיעורי מוזיקה ברמת אביב ג׳.

ואם בא לכם עוד שיר מהמצעד על אותו היגיון, המדריך לנתתי לך בית בגיטרה בנוי על אותו מהלך VI–VII–i–VII, בדו מינור ועם אקורדי ברה.

איך לומדים שירים מהמצעד ברוקסטאר בצפון תל אביב

ברוקסטאר, בית הספר למוזיקה שבצפון תל אביב, תלמידים מביאים לשיעור את השירים שהם שומעים עכשיו, והמורים – מוזיקאים פעילים – הופכים אותם לתוכנית לימוד: הצורות, המעברים, היד הימנית והדינמיקה. כך שיר כמו ״קאט לדבר הבא״ הופך לשיעור על הברה הראשון, על הדרגות של הסולם המינורי ועל תבנית פריטה שתשמש אתכם בעשרות שירים אחרים. אם תרצו להתקדם עם מורה, שיעורי גיטרה לנוער ולמבוגרים מתחילים בשיעור היכרות ללא התחייבות.

קראו גם: איך לנגן אבי הטחול בגיטרה

שיעורי גיטרה · כל השיעורים · יצירת קשר · קבעו שיעור היכרות ללא התחייבות