איך לנגן פאפית בגיטרה: אקורדים, מקצב וטיפים

״פאפית״ של אודיה נמצא השבוע במקום הרביעי במצעד השבועי של ספוטיפיי בישראל, כבר שמונה שבועות ברציפות. לגיטריסטים יש בו שיעור קטן ויפה בסולם מינורי: לופ של שלושה אקורדים שנושא את הבית ואת הפזמון, חלק אחד עם מהלך של חצי טון שנותן לשיר את הצבע הכהה שלו, וגרוב פופ־אורבני שמחייב יד ימין יציבה. המדריך מסדר לכם את אקורדים פאפית, את ההיגיון שמאחוריהם, את הפריטה, גרסה קלה עם קאפו ותוכנית תרגול לשבוע.

בשורה אחת: השיר בדו מינור (C minor), במשקל 4/4, ב־118 BPM, בלי קאפו בהקלטה, והאקורדים המרכזיים הם Ab, Fm ו־Cm – שלושתם אקורדי ברה. בדיוק בשלב הזה, כשהאקורדים הפתוחים כבר יושבים והברה עוד מאתגר, אנחנו עובדים בשיעורי גיטרה בצפון תל אביב עם תלמידי תיכון ומבוגרים מרמת אביב ג׳, מנווה אביבים ומאפקה צפון.

אקורדים פאפית: כרטיס השיר

אפשר לפתוח את השיר גם במנתח השירים של רוקסטאר, שם האקורדים והמבנה מוצגים יחד, ולנגן איתו תוך כדי קריאה.

האקורדים ואיך מנגנים אותם

הסולם של השיר הוא דו מינור טבעי: C, D, Eb, F, G, Ab, Bb. האקורד Cm הוא הבית, הטוניקה (i). Fm הוא הדרגה הרביעית (iv), ו־Ab הוא השישית (VI). מה שהופך את הלופ הזה לכל כך רך הוא צליל אחד: C. הוא נמצא בתוך שלושת האקורדים – ב־Ab (הצלילים Ab, C, Eb), ב־Fm (הצלילים F, Ab, C) וב־Cm (הצלילים C, Eb, G). לכן המעבר בין האקורדים לא נשמע כמו קפיצה אלא כמו שינוי תאורה סביב אותו מרכז.

שימו לב גם למה שחסר בלופ: אין בו אקורד דומיננטה (V). המעבר iv–i, מ־Fm ל־Cm, נוחת על הבית בלי משיכה חזקה, ולכן הנחיתה מרגישה מלנכולית ושקטה ולא דרמטית. את המשיכה החזקה השיר שומר לסיום, כפי שנראה בהמשך.

הצורות על הצוואר

• Ab – 466544: ברה בסריג 4 בצורת E מז׳ור. אצבע ראשונה לאורך כל הסריג, שלישית ורביעית על A ו־D בסריג 6, שנייה על G בסריג 5.
• Fm – 133111: ברה בסריג 1 בצורת E מינור. אותה צורה כמו Ab, רק בלי האצבע השנייה.
• Cm – x35543: ברה בסריג 3 בצורת A מינור. מיתר E הנמוך לא מנוגן.
• Db – x46664: ברה בסריג 4 בצורת A מז׳ור, מיתר E הנמוך לא מנוגן.
• G7 – 320001: צורה פתוחה, האקורד היחיד בשיר בלי ברה.
• Eb – x68886 ו־Bb – x13331: אותה צורת A מז׳ור, בסריג 6 ובסריג 1.

המעבר הקשה: Ab ל־Fm

זה המעבר שחוזר בכל סיבוב של הלופ, והוא הקשה בשיר כי היד יורדת שלושה סריגים, מסריג 4 לסריג 1, עם ברה מלא בשני הקצוות. החדשות הטובות: שתי הצורות הן אותה משפחה. Ab הוא צורת E מז׳ור ו־Fm הוא צורת E מינור, כך שהאצבעות הראשונה, השלישית והרביעית שומרות על אותו מבנה בדיוק. היד פשוט מחליקה למטה, והאצבע השנייה מתרוממת בדרך. הקלו את הלחץ, החליקו, ולחצו שוב.

תרגיל ממוקד: דקה אחת רק של Ab ו־Fm לסירוגין, ארבע נקישות לכל אקורד במטרונום, וספירה של המעברים הנקיים – כאלה שכל המיתרים בהם מצלצלים בזמן. רשמו את המספר ונסו לשפר אותו כל יום. אם הברה עצמו עוד לא יושב, המדריך שלנו לאקורדי ברה בגיטרה מסביר איך בונים כוח ולחץ נכון, ומילון האקורדים לגיטרה מראה את כל האקורדים של השיר בכמה מיקומים.

Fm ל־Cm: מעבר בין שתי צורות

כאן היד עולה מסריג 1 לסריג 3 ועוברת מצורת E לצורת A. הטיפ: האצבע הראשונה נשארת שטוחה ורק זזה שני סריגים, והאצבעות השלישית והרביעית נוחתות יחד על D ו־G בסריג 5. חשבו על הנחיתה כעל ״בלוק״ אחד של שתי אצבעות, לא על שלוש אצבעות נפרדות.

מבנה השיר חלק אחר חלק

לפי מקורות האקורדים שבדקנו, השיר בנוי מארבעה חלקים, ושני הראשונים חולקים את אותו לופ.

הבית והפזמון: VI–iv–i

Ab, Fm, Cm, וחוזר חלילה. לפי המקור, הלופ חוזר כארבע פעמים בבית וכשש פעמים בפזמון. הבס נע מ־Ab ל־F ואז ל־C, וכל סיבוב נגמר בבית, על Cm. זה מה שמייצר תחושה מעגלית, כמעט היפנוטית: אין רגע של מתח שדורש פתרון, יש תנועה רכה שחוזרת לאותה נקודה. מכיוון שהאקורדים לא משתנים, את ההבדל בין הבית לפזמון יוצרות הידיים שלכם: בבית נגנו רך יותר, אפשר רק על ארבעת המיתרים הגבוהים, ובפזמון פתחו את כל המיתרים והדגישו את 1 של כל תיבה. את מספר התיבות המדויק לכל אקורד כדאי לבדוק מול ההקלטה.

הבית השני: i–bII, חצי הטון הכהה

כאן השיר משנה צבע: Cm ו־Db לסירוגין, כארבע פעמים. Db לא שייך לסולם דו מינור הטבעי – הוא יושב חצי טון מעל הטוניקה, ומכונה bII. כל צליל באקורד זז כמעט במינימום: C עולה ל־Db, G עולה ל־Ab, ו־Eb עולה טון שלם ל־F. התוצאה היא צליל כהה ומאיים מעט, וזה בדיוק ההוק של החלק הזה. על הצוואר זה הכי פשוט שיש: Cm בסריג 3 בצורת A מינור, Db בסריג 4 בצורת A מז׳ור. היד זזה סריג אחד, והאצבעות מחליפות מצורת מינור למז׳ור. נגנו את המעבר הזה בכוונה ובביטחון, ותנו לאוזן לשמוע את החיכוך.

הסיום: V7–i–III–VII

לפי אחד המקורות, השיר נסגר ב־G7, Cm, Eb ו־Bb. זו הפעם הראשונה בשיר שמופיע אקורד דומיננטה. G7 מכיל את הצליל B (בלי במול), שלא קיים בסולם הטבעי ובא מהסולם המינורי ההרמוני. הוא מושך בכוח אל C, ולכן Cm שאחריו נשמע כמו נקודה בסוף משפט. Eb (III) ו־Bb (VII) שאחריו פותחים את הצליל ומסיימים את השיר באוויר. מי שרוצה להבין לעומק את ההבדל בין מינור טבעי להרמוני ימצא אותו במדריך שלנו לסולמות מינוריים בגיטרה ובפסנתר. מכיוון שאקורדי הסיום מגיעים ממקור אחד בלבד, בדקו אותם מול ההקלטה.

הפריטה והגרוב

בשיר במשקל 4/4 סופרים ״1 ו 2 ו 3 ו 4 ו״ – שמונה חלקים בכל תיבה. התבנית לפי המקור: למטה על 1, למטה על 2, למעלה על ה״ו״ של 2, ריק על 3, למעלה על ה״ו״ של 3, למטה על 4 ולמעלה על ה״ו״ האחרון. בכתיב מקוצר: D . D U . U D U.

מה שהופך אותה לגרוב פופ־אורבני הוא ה״צ׳אק״ על 2 ועל 4: מכה למטה מושתקת, כמעט כמו תוף סנר. עושים אותו כך שיד שמאל משחררת לרגע את הלחץ מהמיתרים בלי לעזוב אותם, והמכה של יד ימין נשמעת כמו ״צ׳יק״ יבש במקום אקורד. בגלל שהאקורדים בשיר הם אקורדי ברה, זה טבעי במיוחד: האצבע הראשונה כבר שוכבת על כל המיתרים, ומספיק להרפות אותה. כך 1 ו־3 נשמעים מלאים, 2 ו־4 נשמעים כמו מקצב, והשיר מקבל את הנדנוד שלו.

הכלל החשוב: יד ימין זזה כל הזמן, גם כשהיא עוברת מעל המיתרים בלי לגעת, כמו על 3.

סולם הטמפו לתרגול

118 BPM זה טמפו בינוני, אבל עם ברה בכל אקורד הוא מרגיש מהר בהתחלה. עלו אליו בשלבים עם המטרונום החינמי:

עברו שלב רק אחרי שלוש חזרות נקיות. בשיעור היכרות בגיטרה מורה שומע מיד אם הצ׳אק נוחת בדיוק על 2 ו־4 או מקדים.

גרסה קלה יותר: קאפו בסריג 3

אם שלושה אקורדי ברה ברצף עוד כבדים לכם, יש פתרון שהמקור עצמו מציע: קאפו בסריג 3. הקאפו מגביה כל צורה בשלושה חצאי טון, וכך הצורות F, Dm ו־Am נשמעות בדיוק Ab, Fm ו־Cm – באותו סולם כמו בהקלטה. Dm ו־Am הן צורות פתוחות, ואת F אפשר לנגן כ־F קטן על ארבעת המיתרים הדקים (xx3211, ביחס לקאפו), בלי ברה מלא. גם שאר השיר מסתדר: Db הופך לצורת Bb, G7 לצורת E7, Eb לצורת C ו־Bb לצורת G. את ההמרה אפשר לבדוק לבד במחשבון הטרנספוזיציה.

בגרסת הקאפו הלופ המרכזי הוא F, Dm, Am, מהמהלכים הראשונים שגיטריסט לומד. צורת Bb, בבית השני, נשארת ברה קטן (אפשר xx3331 על ארבעה מיתרים), אבל היא מגיעה רק בחלק אחד.

תוכנית תרגול ל־7 ימים

1. יום 1 (15 דקות): שלושת אקורדי הלופ, כל אחד בנפרד. פרטו מיתר אחר מיתר ב־Ab, ב־Fm וב־Cm ובדקו שכולם מצלצלים. אם לא – גרסת הקאפו.
2. יום 2 (15 דקות): המעבר Ab ל־Fm. דקה של מעברים, ספירה ורישום, ואז אותו דבר עם Fm ל־Cm.
3. יום 3 (15 דקות): התבנית לבד על Cm ב־70 BPM. תרגלו את הצ׳אק: לחץ מלא על 1, שחרור על 2, לחץ על ה״ו״, שחרור על 4.
4. יום 4 (15 דקות): הלופ המלא ב־88 BPM, תיבה לכל אקורד. ספרו בקול ״1 ו 2 ו״ בשני הסיבובים הראשונים.
5. יום 5 (20 דקות): הבית השני, Cm ו־Db, ב־88 BPM, ואז שני החלקים ברצף. שימו לב שהמעבר ל־Db נשמע מכוון, לא כמו טעות.
6. יום 6 (20 דקות): 106 BPM עם דינמיקה מלאה, והוספת הסיום: G7, Cm, Eb, Bb.
7. יום 7 (20 דקות): 118 BPM, נגינה עם ההקלטה מההתחלה ועד הסוף. הקליטו את עצמכם בטלפון ובדקו אם הצ׳אקים נוחתים בזמן.

תלמידה מאפקה צפון שחוזרת מבית הספר אחר הצהריים, או סטודנט מרמת אביב הירוקה שמתרגל לפני הערב, יגלו מהר שרבע שעה קבועה ביום עובדת טוב יותר משעתיים פעם בשבוע.

טעויות נפוצות בשיר הזה

• לנגן Db כאילו הוא טעות. מי שלא מכיר את המהלך i–bII נוטה לנגן אותו בהיסוס או ״לתקן״ אותו לאקורד מוכר יותר. הוא מכוון, והוא הצבע של החלק הזה. נגנו אותו בביטחון.
• לנגן את מיתר E הנמוך ב־Cm וב־Db. בשני האקורדים הבס מתחיל על מיתר A. מכה על E הנמוך מוסיפה צליל שלא שייך לאקורד ומעכירה את הנחיתה. כוונו את המכה למטה ממיתר A.
• להרים את היד מהצוואר בצ׳אק. הצ׳אק הוא שחרור לחץ, לא הרמה. מי שמרים את האצבעות לגמרי שומע מיתרים פתוחים מצלצלים במקום ״צ׳יק״ יבש.
• לנגן את הבית והפזמון באותה עוצמה. כשהאקורדים זהים, הדינמיקה היא כל ההבדל. בית רך ופזמון מלא הם מה שמספר את השיר.
• להחליף את G7 ב־Gm. בסולם הטבעי האקורד על G הוא מינורי, אבל בסיום השיר הוא G7, עם B בלי במול. בלי הצליל הזה אין משיכה אל Cm, והסיום מאבד את הנקודה שלו.

שאלות נפוצות

האם פאפית מתאים למתחילים?

עם קאפו בסריג 3 – כן, אם אתם כבר מכירים את Dm ואת Am. בלי קאפו זה שיר טוב לשלב שאחרי הברה הראשון, כי הלופ המרכזי מחייב שלושה אקורדי ברה ברצף.

למה יש אפליקציות שמציגות את השיר ברה במול מז׳ור?

ניתוח הסולם האוטומטי של ספוטיפיי אכן מציג רה במול מז׳ור, אבל שני מקורות האקורדים שבדקנו מסכימים על דו מינור, והלופ נוחת שוב ושוב על Cm. כשמנגנים את השיר, הקריאה בדו מינור היא שעובדת.

זה אותו שיר כמו ״פאפי״?

לא. ״פאפי״ הוא שיר קודם של אודיה, בסולם ובטמפו אחרים. אם אתם מחפשים אקורדים באתרים אחרים, בדקו שהשם הוא ״פאפית״, אחרת תמצאו את עצמכם מנגנים שיר אחר.

איך שרים ומנגנים את השיר יחד?

קודם הלופ והצ׳אקים צריכים להיות אוטומטיים, כך שיד ימין לא דורשת תשומת לב. אחר כך נגנו את הבית רך ושירו מעליו, ורק בסוף הוסיפו את הפזמון המלא. אם תרצו לעבוד על התיאום הזה בצורה מסודרת, בשיעורי פיתוח קול עושים בדיוק את זה.

יש שיעורי גיטרה ליד אפקה צפון?

כן. בית הספר למוזיקה רוקסטאר נמצא ברמת אביב ג׳, כמה דקות נסיעה מאפקה, וגם תלמידים מתל ברוך ומהשכונות הסמוכות מגיעים אלינו. יש גם שיעורים בבית התלמיד דרך רוקסטאר הום, בכפוף לזמינות מורים. פרטים נוספים בעמוד שיעורי מוזיקה באפקה.

ואם בא לכם עוד שיר מהמצעד באותו סולם, המדריך לנתתי לך בית בגיטרה גם הוא בדו מינור, עם Ab ו־Cm שכבר יהיו לכם ביד.

איך לומדים שירים מהמצעד ברוקסטאר בצפון תל אביב

ברוקסטאר, בית הספר למוזיקה שבצפון תל אביב, תלמידים מביאים לשיעור את השירים שהם שומעים עכשיו, והמורים – מוזיקאים פעילים – הופכים אותם לתוכנית לימוד: הצורות, המעברים, יד ימין והדינמיקה. כך שיר כמו ״פאפית״ הופך לשיעור על אקורדי ברה בשתי הצורות, על הדרגות של הסולם המינורי ועל צ׳אק שישמש אתכם בעשרות שירי פופ אחרים. אם תרצו להתקדם עם מורה, שיעורי גיטרה לנוער ולמבוגרים מתחילים בשיעור היכרות ללא התחייבות.

קראו גם: איך לנגן קאט לדבר הבא בגיטרה

שיעורי גיטרה · כל השיעורים · יצירת קשר · קבעו שיעור היכרות ללא התחייבות